אחווה נשית: קהילה מעצימה לנשים

"נדרש כפר שלם" אומרים על גידול ילדים, אבל אנחנו יודעות ששבט שלם נדרש גם כדי לגדל את עצמנו.  האחווה היא מקום לגדול בו. להתפתח כאשה שהיא גם חלק ממשהו שגדול ממני. מהגוף שלי. מהמשפחה שלי. מהזהות האישית שלי. מההסטוריה הפרטית שלי. גדול ורחב ועמוק בתאים שלי. ושלך. ושלה. מפגשים שבועיים בקבוצת נשים מכילה, מגדלת, ולומדת. 

 

בביולוגיה שלנו אנחנו יצורות של קשר. של יחסים. במצבי לחץ אנחנו לא תמיד פונות ל fight או ל flight ואפילו לא תמיד ל-freeze . לא פעם התגובה הביולוגית הטבעית שלנו היא דוקא לטפל ולהתיידד (Tend and Befriend). זה בדי.אן.איי שלנו. אנחנו זקוקות לכל מיני סוגים של קשרים: לקשר של אהבה, לקשר של אמהוּת, של חברוּת, ושל אחאוּת. יש דברים שננגַעים רק בקשר של אחיות. אחות לגורל הביולוגי המשותף שלנו, שהוא חזק וגדול וכל כך מכריע בחיים האלה שלנו. עוד יותר מההבדלים הגנטיים הקטנים בינינו, רוב המטען הגנטי שלנו משותף.  

​

אחוות האחיות היא מקום לגדול בו. להתפתח כאשה שהיא גם חלק ממשהו שגדול ממני. מהגוף שלי. מהמשפחה שלי. מהזהות האישית שלי. מההסטוריה הפרטית שלי. גדול ורחב ועמוק בתאים שלי. ושלך. ושלה.

 

מפגש נפתח בשעה של מפגש שלי עם הגוף שלי, ושלך עם שלך: בתנועה, עם אוסף תרגילים שמחברים, מעמיקים את הקשר שלנו עם עצמנו, מעולם המיינדפולנס, האנליזה הביואנרגטית, היוגה, ועבודה עדינה לחיזוק והגמשה של מערכת העצבים (התשוקה הכי גדולה שלי בעבודה היא לגלות שינויים במערכת העצבים בה אנחנו חיות, האפשרות ללמוד להירגע, ללמוד להרגיש טוב בתוך הגוף שלי, ללמוד ויסות עצמי וכו'). בהמשך נתכנס למעגל שיתוף מעמיק, בטוח, מכיל ומקבל, בו נפתח את היכולת שלנו להיות. להיות אחות. להיות אני, להיות אינדיבידואלית גם בתוך קשר. בלי לבחור: אני או האחרים. להיות לא רק חלק מאחווה נשית מיטיבה, אלא שייכת לה. איזה הבדל...

​

בקבוצת המטפלות אנחנו לא עושות הדרכה. זאת קבוצה שמטבע הדברים מדברת שפה קצת אחרת, שלא תמיד אפשרית בקבוצות אחרות, ויכולות להרגיש שייכות ביתר קלות, אבל אנחנו מטפלות שם בנו, במטפלות. הסנדלרית לא הולכת יחפה. היא זוכה לנעל מיטיבה, מכילה, בטוחה שיכולה לגדול בה. ואפילו כמה נעליים לבחור מהן.

​